#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז. 1 האשה שנתאלמנה או נתגרשה היא אומרת בתולה נשאתני והוא אומר אלמנה נשאתיך, מי נאמן ומדוע?	אם יש לה עדים שיצאת בהינומא וראשה פרוע וכד' כתובתה מאתים, ואם לא כתובתה מנה.</p><p dir='rtl'>אף לר&quot;ג שבכל ספק סובר שהיא נאמנת, דוקא כשהיא ברי והוא שמא, אבל כאן שגם הוא ברי אינה יכולה להוציא ממנו ממון ואף שהברי שלו חלש שרוב הנשים בתולות נישאות, בכל זאת אינה נאמנת שרוב הבתולות יש להן קול והיא שאין לה קול איתרע לה רובא [ואין הוכחה לזה מהמשנה].	כתובות טז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז. 2 'מודה ר' יהושע באומר לחברו שדה זו של אביך היתה וכו' מה ענין זה למשנתנו 'האשה שנתארמלה או נתגרשה היא אומרת בתולה הייתי והוא אומר אלמנה נשאתיך'?	אם נאמר דרישא דמתניתין האשה שנתארמלה וכו' קמ&quot;ל שר&quot;ג מודה בזה, ה&quot;נ מביאים דוגמא שר&quot;י מודה לר&quot;ג.</p><p dir='rtl'>אף אם לא נאמר כך קאי על פרק ראשון ששם סובר שלא מועיל מיגו, כאן מועיל מפני שאין שור שחוט לפניו. בפרקא קמא קאי על המשנה היא אומרת משארסתני נאנסתי ונסתחפה שדהו והוא אומר לא כי אלא עד שלא אירסתיך, ואמר ר&quot;י שאינה נאמנת אף שיש מיגו שהיתה יכולה לומר מוכת עץ אני תחתיך [ישנם עוד משניות שיש מיגו אבל אין זה לכו&quot;ע].	כתובות טז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז: 1 אם יש עדים שיצאת בהינומא גובה כתובתה מאתים, מדוע אין חוששים שמא תוציא אח&quot;כ את כתובתה או שתביא עוד עדים בב&quot;ד אחר?	מצד כתובה ר' אבהו דייק שכותבים שובר, ורב פפא אמר ה&quot;נ במקם שאין כותבים כתובה [לל&quot;ק מודה ר' פפא בברייתא של אבדה כתובתה נשרפה כתובתה וכו' ששם מוכח שכותבים שובר שהרי רק אבדה, ולל&quot;ב אפ' בה אינו מוכח ומפרש שם שרק בנשרפה גובה].</p><p dir='rtl'>ע&quot;י עדים ודאי חוששים שיבאו עדים אחרים בב&quot;ד אחר, ולכן י&quot;ל שבמוקם שא&quot;א ודאי כותבים שובר.	כתובות טז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז: 2 כיצד מעבירים כוס של בשורה לפני בתולה?	רב אדא בר אהבה כוס של יין של תרומה ביאר רב פפא לומר זו ראשית כתרומה.</p><p dir='rtl'>תניא ר' יהודה אומר חבית של יין מעבירים לפניה וביאר רב אדא בר אהבה בתולה מעבירים סתומה, ובעולה מעבירים פתוחה, הטעם שמעבירים לפני בעולה שאם לא יעבירו יאמרו בתולה היתה אלא ששכחו להעביר לפניה.	כתובות טז:		
